אודות    .

גלריה

ספרית מעיינותיך
לב מבין
לב לדעת
  • Facebook
  • YouTube
מפריד
היי שותפה
מעיינותייך
  • לב לדעת
  • לב מבין
    • כניסה למדריכות
  • עושים חינוך
  • פעילות המדרשה
    • אירוח
    • ימי עיון
    • הרצאות ופעילויות למוסדות
  • מאמרים והרצאות
    • שאלות ותשובות
  • צרי קשר
  • כניסה לתלמידות
  • לב לדעת
  • לב מבין
    • כניסה למדריכות לב מבין
  • עושים חינוך
  • פעילות המדרשה
  • מאמרים והרצאות
  • צרי קשר
  • כניסה לתלמידות
מעיינותייך
  • לב לדעת
  • לב מבין
    • כניסה למדריכות
  • עושים חינוך
  • פעילות המדרשה
    • אירוח
    • ימי עיון
    • הרצאות ופעילויות למוסדות
  • מאמרים והרצאות
    • שאלות ותשובות
  • צרי קשר
  • כניסה לתלמידות
  • לב לדעת
  • לב מבין
    • כניסה למדריכות לב מבין
  • עושים חינוך
  • פעילות המדרשה
  • מאמרים והרצאות
  • צרי קשר
  • כניסה לתלמידות
דף הבית » בלוג

חסידות בפרשה | ויגש | כאב שמביא גאולה

01/01/2018 אין תגובות מעיינותיך 266 צפיות

 

אורות החנוכה עוד קורצים בלבנו, על רקע השחור.

לילות החורף הארוכים עדיין כאן.

אנחנו מנסים לשמר את האור, להגביר אותו,

אבל לפעמים החושך מביא עלינו הרבה בלבול.

הניסיונות מפגישים אותנו עם תערובת רגשות: עצב, פחד, כאב, חרדה, ועוד כאלה.

 

רעיון מהפרשה עושה סדר במערבולת הרגשית.

מצביע על שני קולות מרכזיים, מחזק את האחד ומתוך כך מרפא את השני.

ה' אומר ליעקב: "אל תירא מרדה מצרימה". אל תפחד.

רש"י מפרש את הרקע – "לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ", כי יעקב הצטער.

המקרא ורש"י מדברים על רגשות שונים. פחד מול צער.

אבל לאור החסידות, אין פער.

יש פה קודם כל הרגעה מן הפחד.

לא לפחד מהירידה. לא להתיירא מחושך הגלות.

ה' שולח את הקושי, את הניסיון, ונותן כוחות להתמודד.

ודווקא מה שנראה כמכשול, כהסתר והעלם – הוא שמגלה את הפוטנציאל שבתוכנו.

 

מצד שני, יש מקום לצער. אל תירא, ולא אל תצטער.

כשאור ה' אינו מאיר בגלוי, כשיש 'הסתר פנים', זה אכן מצער.

אנחנו לא אמורים 'לזרום' ולהתרגל לחושך.

זה המקום להתגעגע ולחלום על האור.

לזהות את החסר, להתחבר אליו, להרגיש אותו.

להרגיש את צער הנשמה, את צער השכינה.

ויותר מזה: הכאב הוא שנותן את הכוח להתגבר על הפחד, להתרומם מעליו.

התחושה שעוד לא הגענו אל המקום האמיתי, שחסרה לנו הגאולה השלמה –

יוצרת ציפיה והשתוקקות תמידית לגאולה.

והתשוקה לגאולה – מרימה ושמה אותנו במקום גבוה, מעל הניסיונות, מעל הפחד.

 

למה "אל תירא"? – "לפי שהיה מיצר", בגלל ובעקבות הצער על הירידה.

בזכות נקודת המבט שמרגישה את החוסר ומייחלת לגאולה, אפשר להתעלות על הפחד.

כשקשה ומבלבל וחשוך, זה הכול כי אנחנו עדיין בדרך.

כבר בסוף, כמעט מגיעים, אבל עדיין צועדים.

יש לנו יעד, וכשהגשר צר ומתפתל, לא נפחד כלל.

נמשיך ללא מורא, וביחד עם זה ניתן מקום לצביטה שבלב,

לצער שעוד לא הגענו, ונזעק לגאולה.

ככה נזרז את בואה, במהרה בימינו.

(מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ל, עמ'  229 )

שיתוף
פרשת השבוע. ויגש. גלות. גאולה
« הקודם
הבא »
חיפוש באתר
מאמרים וסרטונים אחרונים
  • מיכל וולשטיין – מרצה ליהדות וזוגיות
  • בקשר לרוח | חסידות בפרשה – נשא
  • ממנוחת השבת למנוחת עולם | חסידות בפרשה – במדבר
  • גילוי רוחני בשפע גשמי | חסידות בפרשה – בחוקותי
  • בשביל מה הכל | חסידות בפרשה – בהר
  • שיתוף
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס