אחרי שנים של הסתגרות באוהל, ושקיעה מוחלטת בעולמה של התורה,
יוצא יעקב, איש תם, לחרן. מקום המסמל חרון אף של הקב"ה, רשע וחטאים.
הגיע הזמן לפעול בעולם. לרדת נמוך – כדי להעלות גבוה.
בבית לבן הרמאי, חשוף לניסיונות, מכשולים ותככים,
דווקא שם, זוהי השליחות.
לברר את ניצוצות הקדושה הטמונים בתוך העולם החומרי,
לחיות חיי קדושה בתוך הגשמיות.
שם הוא מתחתן, מעמיד שנים עשר שבטים ומקים את בית ישראל.
צולח את הקשיים ופורץ מאוד מאוד.
אבל אלו הם חיים של קונפליקט מתמיד.
כל העת סובב סביבו לבן הארמי,
ערמומי ותככן, מנסה להכשיל, לפגוע ולהשתלט על הרכוש.
והעימות בין לבן לבין יעקב עדיין לא הסתיים.
הוא ממשיך לעמוד בינינו, בית ישראל,
לבין העומדים עלינו ומבקשים לגדוע את קיומנו הרוחני הנצחי.
סלע המחלוקת משתקף בדברי לבן: "הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני".
הוא דורש בעלות ושליטה על שני תחומים מרכזיים:
חינוך דור העתיד, וחיי המסחר והפרנסה.
חייו הרוחניים של יעקב לא מפריעים ללבן,
לימוד התורה ועבודת ה' לא מעניינים אותו.
יעקב שייך לדור הקודם, אבל הבנות והבנים – אותם הוא רוצה לשנות.
שלא יגדלו גם הם מיושנים, מתבדלים, שונים מכולם.
שיתקדמו, שיפתחו עיניים לעולם הגדול ויתאימו אליו.
כך גם בעסקים. "הצאן צאני" אומר לבן, לביזנס יש חוקים משלו,
ואלו לא חוקי התורה.
עם איסורים ודקדוקי גזל והסגת גבול, לא עושים עסקים.
יעקב מתייצב בעוז כנגד מזימות לבן.
הוא עומד בתוקף ובעקביות על המשמר.
מזיע ומתייגע, מדיר שינה מעיניו,
שומר תרי"ג מצוות בלי פשרות.
כך בחינוך הילדים, וכך בפרנסה ובהתעסקות בענייני העולם.
היהדות שבתוך בית הכנסת לא מפריעה ללבן,
רק היישום שלה בתוך הגשמיות, השכנת הקדושה בעולם החומרי.
אבל אנחנו ירשנו מאבינו יעקב את הכוח לעמוד מולו.
לחיות חיי קדושה, לשמור על חינוך טהור,
ליישם את התורה והמצוות כל יום, בכל מקום, גם ברחוב, גם בביזנס.
כל לבן כזה או אחר – לא יוכל לנו!
(על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 789)
