פרעה מלך מצרים גוזר להשליך ליאור כל תינוק זכר שנולד לעם היהודי.
אבל התכנית שלו היא להשמיד עם שלם, לא רק מגדר אחד מתוכו.
לכאורה נראה שהבנות ניצלו מגזירה אך בעצם גם הן נכללו בתכנית השטנית.
תורת החסידות מעמיקה ומגלה שעל הבנות מרחפת גזירה מסוכנת, שמשתקפת בדברי פרעה.
בשונה ממילותיו למיילדות: "ואם בת היא וחיה",
הציווי לבני עמו נשמע כהוראה לפעולה אקטיבית:
"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת תחיון".
הבנות לא רק נשארות בחיים, מה שמובן מאליו ובעצם מיותר לציין.
יש פה פקודה – את הבנות "תחיון". אתם תעצבו את החינוך שלהן, את הזהות שלהן.
הבנות הנולדות לעם היהודי תגדלנה ותחיינה ברוח מצרית, לא ברוח היהדות.
פרעה אמנם משאיר להן חיים גשמיים, אך לוקח מהן את החיים הרוחניים.
וזו גזירה לא פחות חמורה, ובמידה מסוימת אף יותר, כי קשה מיתה רוחנית ממיתה גופנית.
אלו 'חיים' ביקש פרעה לעצב עבור בנות ישראל?
גזירת השלכת הבנים ליאור מסמלת את גזירת השמד לבנות. היאור הוא סמל.
הנילוס הפך לאליל מצרים, כמקור החיים והשפע במצרים הצחיחה מגשם.
התינוקות הרכים מוטבעים בתוך הסמל.
באלילות המצרית, בשקיעה בפרנסה ובתענוגות העולם.
זוהי הגזירה על בנות ישראל. שהן תגדלנה בהשקפה כזו,
שכבר מגיל רך צריך לשטוף את הילדים ולהשקיע אותם בענייני העולם הזה.
בסגידה לאליל התורן, בהתעסקות מוחלטת בחומרנות, ללא חינוך יהודי.
הוא רצה שכך הן תגדלנה, וכך תגדלנה את הדורות הבאים.
הדורות הבאים יושלכו ליאור רוחני, וזה יהיה הסוף של עם ישראל…
בכל דור עומדים עלינו לכלותנו, גם רוחנית, אבל הם לא יוכלו לנו.
עתיד העם מונח על כתפינו, הנשים.
ואנחנו נחיה חיים אמיתיים ונעניק אותם הלאה, לדורות הבאים.
נמשיך לעצב חינוך יהודי טהור, מגיל אפס.
כשקולות פרעוניים תוהים – מה יוצא מלימוד תורה,
ולאיזו קריירה אפשר להגיע משנים של לימודי קודש.
לא נתבלבל, כי חינוך יהודי הוא הוא התכל'ס.
זה מה שעושה אותנו לעם הנצח.
(מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 111)
