נר לאחד, נר למאה
על האור הגדול שהשאיר לנו הרבי מלובביץ' זצ"ל- לרגל ג' תמוז
השמש עצרה מלכת. ולא רק היא. יחד עמה גם הירח, הכוכבים, וכל הגלגלים במערכת. הגלקסיה כולה עמדה דום.
זה קרה לפני אלפי שנים, בג' תמוז.
"שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" [1] .
רושם האירוע המופלא הזה, לא נמוג. הוא מותיר חותם לדורות, והנס חוזר וניעור, חוזר ומתרחש מדי שנה.
"הכול הוא בהשגחה פרטית ובכל שנה חוזרים על עצמם העניינים כפי שהיו בפעם הראשונה" [2] .
לפני עשרים ושלוש שנה, זה קרה שוב, ג' תמוז, יום ההסתלקות של הרבי מלובביץ'. השמש עמדה דום. המאור הגדול, שאורו השפיע בכול העולם, נגע וחימם וריפא, עמד מלכת.
"צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" [3]
הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו, כולל העולם הזה. אורו של הרבי לא רק שלא נחלש, הוא הולך ומוסיף, מתגבר ומתעצם. מעגלי האור מתרחבים בתנופה מתמדת, אינספור ניצוצות נדלקים, והחושך נסוג.
להאיר נשמות. להצית בהן להבה באש התורה. כך הגדיר הרבי את מטרתו ופועלו ביחידות לדיפלומט הישראלי מר יהודה אבנר.
"תאר לעצמך שאתה רואה נר, ואני אומר לך: זהו אינו נר, זהו גוש שעווה שבתוכו חוט. מתי השעווה והחוט נהפכים לנר? כאשר אתה מביא להבה אל החוט, אז השעווה והחוט נהפכים לנר, לאמור, הם ממלאים את התכלית שלשמה הם נבראו. זה מה שאני משתדל לעשות" אמר לו הרבי, "שכל איש ואישה יקיימו את המטרה שלמענה הם נבראו. כאשר אתה מצמיד את הלהבה אל הפתילה, הפתילה שנמצאת בפנים זו הנשמה, אז הדבר מעורר לחיים את הגוף – השעווה, והגוף והנשמה יחד ממלאים את המטרה שלשמה הם נבראו, וזאת באמצעות אש התורה".
אינספור חוטי נשמות, מקצה העולם ועד קצהו, נדלקו מאורו של הרבי. אינספור להבות נדלקו והדליקו להבות חדשות, בכל יום מאירים ניצוצות חדשים ומבעירים בסביבתם עוד ועוד אחרים. נר לאחד, נר למאה, לאלף ולרבבה. מהפכת השליחות של הרבי, שאורה מוסיף והולך בתנופה מעוררת השתאות, מזהירה כמו שישים ריבוא הכוכבים, ומעידה על אור השמש המוסיף להאיר להם, גם כיום.
ג' תמוז הוא יום מסוגל להשפעת שפע בזכותו של הצדיק, שפע של אור רוחני, להדלקת הנר האישי, ושפע של ברכה גם בגשמיות. לברכה הזו נדרשת הכנה, החלטה טובה, חיזוק אישי, שהם הכלי המחזיק את הברכה, המסייע לנו לקלוט את האור.
"האם הרבי הדליק את הנר שלי?"
שאל מר יהודה אבנר בסיומה של היחידות,
"לא" ענה לו הרבי, "נתתי לך את הגפרור. רק אתה יכול להדליק את הנר שלך".
אני לוקחת את הגפרור שלי, ומצטרפת לשרשרת האור,
יודעת שאורה הגדול של הגאולה קרוב מאי פעם.
1. יהושע י, יב
2. תורת מנחם תשנ"א חלק ג' עמ' 395
3. זוהר ח"ג עא ב
