פדה בשלום נפשי
ניוזטלר לפרשת וישלח וי"ט כסלו
לפעמים, כשאני פוגשת במילות התהילים, התחושה היא כאילו מישהו הביט בתוך תוכי וקרא את רגשותיי הכמוסים ביותר. בתיאוריו של דוד המלך, הוא כאילו מוציא את המלים מפי.
בהגדרות עדינות, דקות, מדויקות להפליא. העיניים מתמלאות בדמעות, והלב – לעיתים מתקמט ומתכווץ, משחרר צער עצור, לעיתים מתרחב ומתרונן.
כשלחן עתיק וקדוש מצטרף למילות התהילים, תו לתו הנובע מכיסופי הנשמה ומרגש טהור, מהיכל הנגינה הקרוב להיכל התשובה, התהודה מתעצמת. נימים נסתרים נעים, פינות חבויות, אטומות, זעות ומתעוררות. לשמוע ניגונים כאלה, עבורי זו ממש האזנה טיפולית, תרפיה לנשמה.
מילות התהילים הן גם אלה שמלוות ככותרת את חג הגאולה י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות: "פדה בשלום נפשי" אלו הן המילים אותן קרא אדמו"ר הזקן בתא המאסר, בעיתוי המדויק בו נפדה ונגאל מן הכלא.
נעים זמירות ישראל, שתפילותיו – תפילותינו, מבקש על כולנו, שניפדה בשלום מן המלחמה הקיומית שבנו. קרב שהוא כל כך קרוב, בין שניים השוכנים זה בקרבת זה. בין החלל הימני שבלב, מקום משכן הנפש האלוקית, לבין החלל השמאלי שבלב, מקום משכן הנפש הבהמית.
הדרך לניצחון יכולה להיות מייסרת וקשה, עקובה מדם, אבל יש גם דרך אחרת. דרך של פדייה בשלום:
"אמר הקדוש ברוך הוא, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם, שנאמר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (ברכות ח, רע"א).
בשלושת היסודות עליהם עומד העולם, תורה, תפילה וגמילות חסדים, טמון כוח הפדייה בשלום. במאמר חסידות שנאמר בי"ט כסלו, מסביר הרבי מלובביץ' כיצד:
האור דוחה את החושך, בלי צורך במלחמה. כך גם אור התורה דוחה את החושך שבלב. ככל שנרבה בלימוד התורה, יידחה החושך, ויותר מכך, הוא ייהפך לאור. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין"
התבלין הופך את המר למתוקן וטעים, החושך לא רק נעלם אלא נהפך לאור. וכשהכול מואר, אין עוד שני כוחות מנוגדים, אין מאבק. התורה מרבה שלום בעולם.
גדול לימוד שמביא לידי מעשה. לימוד תורה כזה, בהתמדה, בהוספה, ללא שיעור ומידה, מביא לקיום המצוות, לא רק כדין וכהלכה, אלא בהידור, בהשקעה, למהדרין מן המהדרין.
זהו היסוד של גמילות חסדים, המבטא את כללות המצוות והמעשים הטובים, שפועלים בעולם הגשמי והחומרי, מוסיפים בו עוד אור, והחושך נסוג מאליו.
והתפילה – היא ההקדמה ללימוד התורה וקיום המצוות. המתפלל עם הציבור, צובר ואוסף את כל עשר כוחות נפשו. מתייגע, מרכז את כוחות השכל, המידות והרגשות ומתפלל עם כולם.
תפילה כזו מעצימה את כוחות הנפש האלוקית, נותנת לה כוח לגבור על הרע ומסייעת להביא לשלום פנימי. "כי ברבים", אלה שהיו נגדי – הפכו ל"היו עמדי".
גאולת הנפש שלנו בשלום מן הקרב מתחילה שם, בשלושת היסודות המעמידים את העולם.
ימים מיוחדים ומאירים באים עלינו, והנפש מתעוררת ומתרוממת. זה הזמן לגעת בגאולה של אדמו"ר הזקן, בגאולה של תורת החסידות, בגאולת הנפש שלנו.
"פדה בשלום נפשי" מגולל את הדרך לגאולה הפרטית, שתביא לזו הכללית. העבודה וההתעסקות בתורה, עבודה וגמילות חסדים, פודה את נפשנו בשלום, מביאה אור, שלום וגאולה לעולם קטן שבנו ולעולם הגדול שסביבנו.
חג גאולה שמח!
