לוח שנה עברי

שאלות ותשובותלוח שנה עברי
[email protected] asked 2 שנים ago

בחיים שלי ביום יום יוצא לי להשתמש כמעט תמיד רק בלוח הלועזי, רציתי לדעת האם ישנה חשיבות להשתמש בלוח העברי? האם זה באמת משפיע על המשמעות שלנו כיהודים?

1 Answers
Best Answer
הרב צוות answered 2 שנים ago

קצת הקדמה: בתור בני אדם מתוכננים ומסודרים (בדרך כלל לפחות :)) אנחנו צריכים איזשהי מסגרת קבועה של זמן, שתעזור לנו למספר את הימים הבאים ולתת שם מיוחד לכל אחד. לדוגמה, כדי להחליט למשל מתי יהיה הבוקר כיתה, צריך שיהיה שם מיוחד לאותו יום שקבענו כדי שכולם יבינו על איזה יום מדובר.
אז איך נקבע את הסידור של הימים כדי שכולם יצליחו לספור אותם ביחד?
בשביל זה המציאו כמה שיטות. הלוח הלועזי שאנו מכירים היום, הולך לפי עיקרון פשוט – לפי השמש. כמו שאנחנו יודעים, לשמש יש סיבוב קבוע של 365 ימים. מי שהמציא את הלוח הזה, לקח את 365 הימים וחילק אותם ל12 חודשים, וככה יש לנו מסגרת קבועה שהיא גם מאוד נוחה, המספר של הימים בשנה אף פעם לא משתנה, והחודשים גם תמיד מתאימים לעונות בשנה – שקבועות לפי השמש. ככה אפשר לתכנן את הזמן מראש ולכתוב תזכורות כמו – "לזכור לשנות את החבילה של האינטרנט בפברואר הבא כי אז נגמר המבצע"…
יש גם לוח מוכר פחות שהולך לפי הסיבוב של הירח. הסיבוב של הירח כמו שאנחנו יודעות הוא אחר לגמרי ולוקח חודש. אם עושים לוח שנה רק לפי הירח, צריכים לקחת בחשבון שהוא בכלל לא מתאים לעונות. פעם החורף יוצא באמצע השנה ופעם בהתחלה…
מה שמיוחד בלוח השנה העברי, הוא השילוב המתוחכם –
מצד אחד החודש הוא לפי סיבוב הירח, מה שאומר שכל ראש חודש הירח נראה קטן ובאמצע הוא גדול ומלא. זה נחוץ למצוות קידוש החודש, ואכן ברגע שהסנהדרין תחזור למקומה שוב יקבעו את ראשי החודשים לפי הגודל של הירח. אמנם אנשי הסנהדרין יודעים בעצמם באיזה יום זה צריך להיות, ואכן לוח השנה שיש לנו היום קבוע עם כל תאריכי ראשי החודשים למשך השנה, אבל יש מצווה שנקדש את החודש דווקא לפי מה שראינו בעצמנו ובעז"ה בגאולה נזכה שוב למצווה הזו.
ומצד שני, בעזרת המנגנון מתוחכם של השנה המעוברת, שומרים על זה שהלוח יתאים גם לסיבוב של השמש ולעונות של השנה. זה חשוב מאוד בגלל החגים – הרי חג הפסח צריך לצאת תמיד באביב, ושבועות תמיד בזמן הקציר, ועוד.
עד כאן הבנו בעצם מה אומר כל לוח, ועכשיו נסביר – למה חשוב להשתמש דווקא בלוח היהודי?
אז כמו שאמרנו קודם, כל הלוח היהודי בנוי בשביל החגים היהודיים והמצוות, ולהבדיל, הלוח הלועזי בנוי בשביל החגים הנוצריים. ויותר מזה – חלק מהשמות של החודשים מייצגים כל מיני קיסרים רומיים ואפילו שמות של אלילים עתיקים.
אמנם, בדרך כלל כשמדברים על תאריכים לועזיים לא באמת מתכוונים לחגים הנוצריים שעומדים מאחוריהם, או לקיסר שמת לפני אלפי שנים, אבל השמות בכל אופן נשארים אותם שמות… וברגע שמזכירים אותם כל כך הרבה פעמים וזה הופך להיות שגור על הלשון, ממילא זה גם משפיע על הנפש.
ברגע שמבינים שמאחורי הלוח היהודי עומדת חוכמה אלוקית, ומאחורי הלוח הלועזי להבדיל עומדת חוכמה של בני אדם – שהיו אז עובדי אלילים ממש, יותר קל להשקיע ולהתחיל להשתמש בלוח היהודי, גם אם לוקח קצת זמן להתרגל.
הראב"ע בפירושו על התורה, נותן סיבה מעניינת למה להעדיף את הלוח היהודי. כמו שהזכרנו, הלוח הלועזי הולך לפי סיבוב השמש. הסיבוב של השמש קובע רק את הזמן שהשנה מתחילה ומסתיימת, אבל לא את הזמן שהחודשים יתחילו ויסתיימו. מי שסידר את הלוח לפי השמש, קבע שהשנה תתחלק למספר מסויים של חודשים, אבל שם אין לזה שום משמעות – באותה מידה הוא היה יכול לחלק את השנה ל13 או 130 חודשים, רק בשביל לעשות ספירה אחידה של זמן לכולם, כי באמת שום דבר לא קורה בראש החודש הלועזי וזה רק ציון מוסכם של זמן.
לעומת זאת, לפי התורה להבדיל אי אפשר שמשהו יהיה "סתם". בלוח השנה היהודי, יש משמעות לכל חודש בפני עצמו – כל חודש מתחיל במולד של הלבנה דווקא. וכך כל עניין אחר בלוח השנה יש לו סיבה מיוחדת ומשמעות בפני עצמה, שאומרת הרבה ליהודי שמסתכל על הלוח הזה.