לפני שבוע חגגנו בשמחת הרגל
ועכשיו כבר עמוק בשגרת ההרגל.
זמן שמחתנו נראה שעבר מזמן..
שבת בראשית מאחורינו,
ובעצם כל הראשית – תשרי אותיות ראשית,
כבר מפנה את מקומה לחשוון של חולין.
ובכל זאת, גם בנח יש משהו בראשיתי. זו לא עוד שבת שגרתית,
עדיין אפשר לאחוז בחדש, במכונן:
זוהי השבת הראשונה בשנה שמסכמת שבוע 'רגיל',
ששת ימי מעשה, ללא חגים ומועדים.
וכמה שהוא היה שגרתי – יש בו חידוש, כי הוא השבוע הפותח,
והוא כולל בתוכו את עבודת השבועות הבאים.
והנה רמז: תחילה של עבודה חדשה.
אז נכון, על בריאת העולם מראשיתו קראנו כבר בבראשית.
אבל גם בפרשתנו מתחדש העולם.
אחרי יותר משנה שאין עולם לצאת אליו – יוצא נח לעולם חדש.
ולאחר שהמבול כמעט מחק לחלוטין את היקום,
נשבע ה' שדבר כזה לא יחזור, והעולם יתקיים במתכונתו,
"קיץ וחורף, יום ולילה, לא ישבותו" .
יש הבדל בין העולם החדש של בראשית לזה של נח.
פרשת בראשית עוסקת בבריאה מושלמת, יצירה אלוקית,
וכשהברואים בה לא נוהגים בהתאם לרצון הבורא, מתערער קיומה,
כפי שמסיימת פרשת בראשית: "ויאמר ה' אמחה… כי נחמתי כי עשיתים".
פרשת נח מבטאת את העלייה שאחרי הירידה.
את הברית שנותנת את כוח התשובה.
גם החושך העמוק ביותר הוא לא סוף העולם,
במקום זה יש קשת מאפשרת לתקן, לזכך ולהאיר.
מסתבר שלא צריך לחכות לסוף השנה בשביל תשובה
אפשר לפתוח בתשובה.
לסכם שבוע ראשון בחשבון נפש מעשי,
כזה שלא יאפשר לרצונות הטובים ולהחלטות החגיגיות לפרוח באוויר,
אלא ישבץ אותם ביומן האישי ויגשים אותם כל יום מחדש, ובשמחה!
שבת שלום!
צוות מעיינותייך
