אל תשכחי להדליק אורות
ניוזלטר פרשת לך-לך
דפים אחרונים של תשרי כבר נתלשו מלוח השנה, וגם למי שלא כל כך התחשק להפנים – זהו זה, השגרה כבר עמוק בפנים.
שעון החורף הגיע בעיתוי מדויק והיווה אקורד סיום והתחלה – להתראות חודש החגים, שלום לך שגרת חורף. גם הגשם כאילו חיכה שרק נזכיר אותו, "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומיד הופיע ונתן שטיפה הגונה.
שעות אחר הצהרים רק מתחילות והעולם כבר מחשיך. שקיעה מוקדמת, ואולי גם השקיעה בתוך השגרה מוקדמת מדי, כמעט משכיחה את האור וההוד של ימי תשרי שמעבר לדלת – תשובה והחלטות טובות, קבלת עול מלכות שמים, כפרה וסליחה, אחדות והמון שמחה…
מסרון אינפורמטיבי לגמרי שקיבלתי השבוע, הצליח להזכיר לי לא לשכוח כל כך מהר. "אל תשכחו להדליק אורות" קראו המילים שהתכוונו לחוק המחייב הדלקת אורות ברכב, ואני הבנתי באחת שהאורות המדהימים של חודש תשרי, אמורים להספיק לכל הדרך.
כן, היה מדליק ומתדלק, היו אורות של חיבור וקרבת ה', ועכשיו הזמן להשתמש בכל הכוחות, במצברים שהתמלאו,
קדימה – להדליק את האורות ולנסוע…
וגם אם התנאים לא ממש חגיגיים, בואו נציץ פנימה, ניזכר מי אנחנו, מה הכוח שלנו. נפש אלוקית טמונה שם, בתוכנו. "חלק אלוקה ממעל" (איוב לא, ב) – חכמי הקבלה פירשו את המלים האלה כמתארות את הנפש האלוקית שבנו.
חלק מן השלם מתאפיין באותן התכונות של השלם, לחתיכת תפוח יש אותו טעם ומרקם של תפוח שלם. הנפש האלוקית נמשכה מהקב"ה בעצמו, חלק אלוקי ירד והשתכן בגופנו, חלק בעל כוח אינסופי.
נשמע גדול מדי, תיאור שמכוון יותר להמחיש מאשר לדייק? כדי שלא נחשוב כך בעל התניא מוסיף בספר התניא את המילה ממש: "חלק אלוקה ממעל ממש".
לא כמו, לא דומה, לא כמעט – הנשמה האלוקית היא חלק מהקב"ה, מ מ ש כך, פשוטו כמשמעו.
אז האור כבר קיים בפנים, והוא אדיר, עוצמתי, ובעצם בלתי ניתן לתיאור, כי הוא אינסופי.
וגם אם לא קל להסיר את הקליפות שמכסות על החלק אלוקה, ולמרות שהצטברו מעליו שכבות אבק ולכלוך – עכשיו אנחנו מוטענות בדלק העוצמתי של תשרי, בכל האורות שהורעפו עלינו בתחנות הכוח של המועדים, עכשיו אנחנו מסוגלות לגלות את עצמנו מחדש ולהדליק את האור מתוכנו, אל תוך האפור שבשגרה.
אז במקום לתת לשגרה לסחוף אותנו או לדשדש בעצלתיים לתוכה, נסתער עליה, נתפוס את ההזדמנות לפרוט למעשה את הרצונות הגדולים, ולהכניס אותם לתוך הכלים הקטנים, הפשוטים, היומיומיים.
שתהיה לנו נסיעה טובה, ואל תשכחי להדליק אורות!
