בכוחך להאיר את העולם!
ניוזלטר בהעלותך
לפני פחות משבועיים קיבלנו את התורה.
קיבלנו אורות אלוקיים אינסופיים, עליונים – שירדו לתוך העולם התחתון, התלבשו בתוך גדרים גשמיים של זמן, מקום, חומר וצורה.
מיד אחרי החג קראנו, בשבת שעברה, את פרשת נשא, כשעדיין ניכר הרושם מהגילוי האדיר של מתן תורה, ה'נשא', ההתנשאות שרוממה אותנו במעמד הנשגב הזה.
ועכשיו אנחנו עולות שלב. 'בהעלותך'. עכשיו תורנו לפעול. להאיר, לדלוק, להעלות את הנר – עד שהשלהבת תהיה עולה מאליה.
העבודה האישית שלנו, הסוד והיסוד שלה, נעוצים בכוח הבחירה.
אנחנו בוחרים את הדרך.
"עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצווה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים… כלומר שאין הקדוש ברוך הוא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכול מסור לכם… ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו בדעתו שנתן לו הא-ל עושה כל שהאדם יכול לעשות" (הרמב"ם הלכות תשובה, פרק ה').
לב העניין הוא הלב שלך.
הנשמה שלך ירדה לכאן, כדי לדלוק ולהדליק. להאיר את הגוף, להאיר את העולם, את הגשמיות. להאיר את הכסף בנתינת הצדקה, להאיר את המאכל שנאכל בכשרות ובברכה, לגלות בכל פרט בעולם את האור שבתוכו.
אמנם, אנחנו לא לבד במערכה מול עולם מלא הסתרים וחושך.
מישהו מדליק אותנו מלמעלה. נר ה' נשמת אדם. הוא מדליק את הנשמה, הוא שולח אותה לכאן לעולם ונותן לה את כל הכוחות.
והוא לא עוזב אותה, הוא מטיב את הנר שבתוכנו, הוא מלווה ונמצא לצדנו במלחמת הקיום הקשה מול הרע שמבפנים או שמבחוץ – "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו".
אבל ההדלקה שמדליקים אותנו מלמעלה, היא הכנה, שלב מקדים כדי להגיע אל המטרה. הכהן המדליק את הנר, לא נשאר לאחוז ולקרב את האש אל הנר כל הזמן. הוא מדליק כך שהפתילה הגשמית דולקת בעצמה.
ובהדלקת הנשמה, התכלית אליה התאווה הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם, היא שהנשמה עצמה תאיר.
כאן, בתחתונים, במקום בו האור האלוקי לא נראה לעין, והאמת עטופה בקליפות מחוספסות. החושך, ההעלם, הם שמאפשרים את הצומת, שמובילה לשתי דרכים. אם היינו רואים את האור – לא היה נשאר במה לבחור… זו המשימה, דווקא כאן. כל כך למטה, כל כך חשוך, כל כך רחוק.
ה' מדליק לך את הנשמה באור רוחני. את המעשה, הפעולה הגשמית, רק את קובעת.
הכוח והבחירה לדלוק באור הזה בתוך עולם גשמי, הם בידך בלבד. הגוף גשמי, זה שמסתיר על אור הנשמה, הוא גם מה שמאפשר לה להשפיע על הגשמיות, לפעול בה, לבחור.
הנשמה שלך, היא לא רק אור קטן. לא רק ניצוץ, כי אם להבה, שאורה גובר והלך, בכוח הפנימי שלה, שלהבת עולה מאליה. עד שהגוף הגשמי נעשה כלי לאור, כלי שמסייע ומצטרף להארה, "מנורת זהב כולה".
(ע"פ תורת מנחם תש"נ חלק ג' עמ' 322)