בלוג

בתוך כל יהודי, טמונה נקודה פנימית, עמוקה, של קשר לקב"ה. קשר של אמונה ואהבה, קשר בל יינתק, שבא לידי ביטוי

סוף השבוע הקרוב מביא בכנפיו שני ימים רצופים של קדושה, שני ימים של מנוחה. מנוחה היא מכנה משותף לשבת ולחג מתן תורה.

הפרשה עוסקת בעניין שכר ועונש. הבטחות לשפע וברכה, או חלילה, לתוצאות שליליות, הכול בהתאם לקיום התורה והמצוות. הטוב המובטח, מתמקד

אנחנו עסוקים בלי הפסקה. עובדים קשה, מזיעים, משקיעים… רק שלא נשכח בשביל מה הכול. מה התכל'ס? מצוות השמיטה מסמלת את

שלוש מילים, ציווי אחד, הכלל הגדול בתורה – "ואהבת לרעך כמוך".   אחת מהדמויות היותר מזוהות עם מצווה זו, מתקופת

כוננות מיוחדת בעם ישראל. בונים משכן! כולם מזדרזים להביא מכל אשר להם ולתרום למשכן מרכושם ומכישרונותיהם. ובראש – נוטלות הנשים

באופן יוצא דופן, שמו נעדר מהפרשה. משה רבינו, שמאז הולדתו הוזכר בכל פרשה. ופתאום – שמו נעלם. זהו רמז ליום

שבוע שעבר היה סוער: קולות, ברקים, עשן. מעמד הר סיני מטלטל ומופלא. והשבוע – מתחילים להיכנס לעניינים, לפרטים, לדינים. ומ'יתרו'

הים נקרע, ומול העיניים התחוללו נסים בלתי נתפסים. מעבר מטלטל מהבלתי מוצא לגאולה שלמה. שבעת המינים – שבעה צעדים פנימיים